האדם שנתפס מחלל שבת הוכנס לבית האסורים, שנקרא במשמר, עד שה' יקבע את דינו. משה וההנהגה ידעו בוודאות שעל פי הדין החוטא חייב מיתה, אך ההכרעה הסופית התעכבה כי לא פרש מה יעשה לו, כלומר טרם הובהר באיזו שיטת הוצאה להורג בדיוק יש לנקוט. מסיבה זו ויניחו אתו לבדו במעצר, מבלי שהעם ימהר לפגוע בו מיד. העיכוב בפסיקה איפשר למשה להמתין להוראה ברורה מה', תוך התלבטות אם מדובר בעונש שמימי או ארצי, ומתוך תקווה למצוא לחוטא זכות משפטית אם יתברר שפעל מתוך מניעים טהורים.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק ל״ד
פרשת שלח
וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.