הפנייה וַיֹּאמֶר ה' למשה מבהירה דין שכבר היה קיים וקובעת כהלכה לדורות כי מוֹת יוּמַת הָאִישׁ. מכיוון שהחוטא הוזהר רק בעונש מוות כללי, ה' מורה כהוראת שעה רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים, פעולה מתמשכת שנועדה להמית בדרך המהירה ביותר ומסמלת את כפירת החוטא במעשה הבריאה, ובכך נקבע עונש זה למחללי שבת גם לעתיד. העונש מבוצע בנוכחות פומבית של כָּל הָעֵדָה, כך שהציבור כולו שותף רעיונית לאכיפת הדין ולחובה לבער את הרע. ביצוע הדין מִחוּץ לַמַּחֲנֶה נועד להרחיק את טומאת החטא, וכן להעביר לעם מסר מרגיע כי קדושת המחנה וההשגחה ממשיכות לשרות בתוכם.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק ל״ה
פרשת שלח
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.