העדים הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים לא רק נתקלו בו באקראי, אלא התרו בו והמחישו לו את העונש הצפוי לו. למרות זאת, הוא המשיך במלאכתו לעיניהם, בין אם מתוך כפירה בשבת ובין אם מתוך רצון להוכיח לעם שמצוות התורה עדיין בתוקף. במוצאי שבת וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ לדין אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן, שכן כל אחד מהם הוביל גישה משפטית שונה והיה צורך בשניהם משום שסוג עונש המיתה טרם התברר. בנוסף, הוא הובא וְאֶל כׇּל־הָעֵדָה, מונח שאינו מציין את כלל העם אלא את חברי הסנהדרין ותלמידיהם שסייעו בבירור ההלכה.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק ל״ג
פרשת שלח
וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כׇּל־הָעֵדָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.