כאשר אדם מביא קורבן של כבש בוגר בשנתו השנייה, המילה אוֹ משמשת במשמעות של "אם" כדי לחייב אותו בנסכים מרובים משל כבש, וכן כדי לרבות כבש בשלב הביניים של החודש השלושה עשר לחייו שהובא כנדבת רשות. הניקוד במילה לָאַיִל מרמז שחובת נסכים זו חלה גם על קרבנות יחיד שקבוע להם זמן. הפועל תַּעֲשֶׂה מלמד שהבעלים עצמם יכולים לטרוח ולהכין את המִנְחָה, ועליהם לכוון במפורש לשמה בעת שהיא בְּלוּלָה בשמן. התורה מציינת את כמות השמן המדויקת, שְׁלִשִׁית הַהִין, משום שלא ניתן היה להסיק אותה מתוך כמויות הסולת או היין.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק ו׳
פרשת שלח
א֤וֹ לָאַ֙יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.