תכליתה של מצוות הציצית היא להוביל את האדם מראייה פיזית למצב פנימי שבו לְמַעַן תִּזְכְּרוּ את ה' תמיד מתוך הווייתכם, גם ללא עזרים חיצוניים. זיכרון זה, המקיף את מצוות העשה ולא תעשה, חייב להיתרגם למעשה, שכן גם מי שנמצא במדרגה רוחנית גבוהה נדרש לקיים וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָי בפועל, מתוך כוונה טהורה ולא לשם קבלת שכר. כאשר האדם משלב עשייה זו בשגרת חייו, הוא מיטהר מתאוות גופניות המלכלכות את השכל ומגיע למדרגת וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. במצב זה, המעבר לביטוי לֵאלֹהֵיכֶם מעיד על נוכחות אלוהית קרובה ואינטימית המרוממת את האדם לייעודו השלם.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק מ׳
פרשת שלח
לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵאלֹֽהֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.