יצא לכם פעם לנסות לזכור משהו ממש חשוב, ואולי אפילו שמתם לעצמכם פתק קטן מול העיניים כדי לא לשכוח? מצוות הציצית עובדת בדיוק ככה. בהתחלה, כשאנחנו מסתכלים על החוטים, הם מזכירים לנו את ה׳. אבל המטרה האמיתית היא לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, כלומר להגיע למצב שהזיכרון נמצא עמוק בתוך הלב שלנו, כך שנזכור את ה׳ תמיד, אפילו בלי להסתכל על שום סימן.
הזיכרון הזה חייב להוביל אותנו למעשה. המילה וַעֲשִׂיתֶם מלמדת אותנו שלא מספיק רק לחשוב מחשבות טובות על ה׳, אלא צריך ממש לקיים את המצוות בפועל. ה׳ קורא למצוות מִצְוֹתָי, כדי להראות לנו כמה הוא קרוב אלינו, כמו אבא שמבקש משהו באהבה מהילדים שלו. כאשר אנחנו משלבים את הזיכרון והמעשה ביומיום שלנו, אנחנו מגיעים לשלב הגבוה ביותר: וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. להיות קדושים פירושו להתנקות מרצונות לא טובים, לשים לב לחסדים של ה׳, ולחיות קרוב לֵאלֹהֵיכֶם מתוך שמחה וקדושה.