הציווי וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ משלים את מערכת הקרבנות, אך מכיוון שאסור לכבות את אש המזבח, היין לא נשרף אלא נשפך לתוך ספלים וצינורות שהובילו אל יסוד המזבח. משום כך, התיאור אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ עשוי לכוון למנחת הסולת והשמן שהוזכרו קודם לכן ועלו באש, בעוד ניסוך היין רק משלים את התהליך וגורם לקרבן להתקבל ברצון לפני ה'. לחלופין, ייתכן שהמילה אִשֵּׁה אינה נגזרת מן המילה אש אלא משמעותה יסוד, כדי לרמז על המקום שאליו נשפך היין. גישה אחרת מסבירה שהמונח אינו מתאר שריפה פיזית, אלא מבטא את נחת הרוח שנגרמת לפני ה' ואת אש האהבה והדבקות היוקדת בנפשו של המקריב.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק י׳
פרשת שלח
וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.