במדבר, פרק ט״ו, פסוק ד׳

חובה על כל אדם, כולל נשים, המביא קורבן מן החי להוסיף לו על חשבונו הפרטי מנחת נסכים, כפי שנלמד מהכפילות וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב את קׇרְבָּנ֖וֹ לה'. תוספת זו של מִנְחָה מורכבת מסֹ֣לֶת, שהיא גרגרי חיטה טחונים, במידת נפח של עִשָּׂר֔וֹן המקבילה ליותר משני ליטרים. הקמח צריך להיות בָּל֕וּל ומעורבב עם בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן, כמות מינימלית של מעט יותר מליטר, ובניגוד למנחות רגילות תערובת זו נשרפת כולה כליל על המזבח. שיעורי בסיס אלו מיועדים ספציפית לקורבן כבש, וכאשר מקריבים בהמה גדולה יותר יש להגדיל את כמויות הקמח והשמן בהתאמה.