במדבר, פרק ט״ו, פסוק ל׳

קרה לכם פעם שעשיתם משהו לא בסדר פשוט כי היה לכם קשה להתאפק? התנהגות כזו שונה לגמרי ממצב שבו מישהו עושה משהו רע בכוונה, רק כדי להראות שהוא לא שם לב לכללים. התורה מלמדת אותנו על ההבדל הזה ומסבירה על אדם שחוטא מתוך מרד. כשאדם עושה מעשה בְּיָד רָמָה, הכוונה היא שהוא פועל בגאווה, בראש מורם ובכוונה תחילה. הוא לא סתם נכנע לחולשה או לתאווה שלו, אלא עושה זאת בגלוי כדי להראות לכולם שהוא לא ירא מה' ושהוא מזלזל בתורה. בגלל שההתנהגות הזו כל כך חמורה, זה אפילו לא משנה איזו עבירה בדיוק הוא עשה. ברגע שהמעשה נעשה מתוך זלזול מוחלט, על אדם כזה נאמר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, כלומר, הוא מעליב, מבזה ומחרף את ה'. מה קורה לאדם שבוחר להתנתק לגמרי מהאמונה? התורה אומרת על נפשו וְנִכְרְתָה. המשמעות היא הפסקה וניתוק מוחלט. זהו לא עונש שניתן על ידי בני אדם, אלא תוצאה רוחנית שמגיעה מהשמים. בגלל שהאדם בחר להפנות עורף ולהשחית את הנפש שלו, היא פשוט מאבדת את החיבור הרוחני שלה למקור החיים.