קרה לכם פעם שחילקתם הפתעות לחברים, והייתם צריכים לוודא שכל אחד ואחד מקבל בדיוק את אותה שקית, בלי שאף אחד יתחלק עם מישהו אחר?
כשמביאים קורבן לה׳, מביאים יחד איתו גם מנחה ונסכים, שהם תוספת מיוחדת של סולת, שמן ויין. התורה אומרת לנו להסתכל כַּמִּסְפָּר, כלומר לבדוק היטב את מספר הבהמות שאנחנו מביאים, ולזכור שצריך להכין תוספת כזו לָאֶחָד, עבור כל קורבן בנפרד. אפילו אם אדם מביא המון קורבנות מאותו הסוג, הוא לא יכול להביא רק כמות אחת גדולה של שמן ויין שתספיק לכולם יחד. כל בהמה צריכה לקבל את התוספת המיוחדת שלה.
המילה כְּמִסְפָּרָם מגיעה כדי למנוע טעויות ולהדגיש לנו שההתאמה צריכה להיות מדויקת לגמרי. הכוונה היא שאסור להביא פחות מהכמות שנקבעה, וגם אסור להוסיף יותר מדי. הכל צריך להיות בדיוק לפי הכללים.
ומה קורה אם קבוצה של אנשים רוצה להקריב כמה קורבנות, ופתאום הם מגלים שאין להם מספיק סולת ויין לכולם? התורה מרגיעה ומלמדת שאפשר להביא בינתיים את התוספת רק לקורבן אחד, ואת השאר להשלים אחר כך כשיהיה להם, אפילו ביום המחרת.