במדבר, פרק ט״ו, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שהלכתם אחרי מישהו שאתם סומכים עליו, כמו מדריך או מנהיג, ובסוף התברר שהוא טעה והטעה את כולם? בתורה יש כלל חשוב: כשהמנהיגים של העם טועים ונותנים הוראה לא נכונה, העם שסומך עליהם נגרר אחריהם ועושה את אותה טעות. במצב כזה אי אפשר להאשים רק אדם אחד, אלא כולם צריכים כפרה וסליחה יחד. לכן נאמר וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כדי ללמד אותנו שהסליחה של ה' מקיפה את כולם. ברגע שהמנהיגים מביאים קרבן כדי לבקש סליחה, הקרבן הזה מכפר על כל העם. אבל מה קורה עם אנשים שהצטרפו לעם ישראל? בגלל שקרבנות של ציבור היו מובאים בדרך כלל לפי שבטים, היה אפשר לחשוב שמי שאין לו שבט משלו לא שייך לסליחה הזו. לכן התורה מדגישה וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כדי להסביר שגם הגרים שחיים בתוך השבטים השונים מקבלים סליחה יחד עם כולם. בסוף ההסבר מופיעות המילים כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה. כשאדם יחיד עושה מעשה לא טוב, צריך לבדוק היטב אם הוא עשה זאת בכוונה או בטעות. אבל כשעם שלם הולך אחרי המנהיגים שלו וטועה, ברור לנו שהם עשו זאת בשגגה, כלומר בטעות ובלי כוונה רעה. העם פשוט סמך על המנהיגים שלו, בדיוק כמו שהגוף הולך אחרי הראש, ולכן ה' מבין אותם וסולח להם.