במדבר, פרק כ״ח, פסוק י״א

תחילת החודש היא מועד של התחדשות רוחנית שבו האדם שותף פעיל לקביעת הזמן, ולכן נאמר וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם בלשון רבים, המכוונת לכל חודשי השנה או ללילה וליום של ראש החודש עצמו. ביום זה מצווים תַּקְרִיבוּ עוֹלָה כקורבן עצמאי ונפרד מקורבנות התמיד היומיים. הכמות הגדולה של בעלי החיים, הכוללת פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שִׁבְעָה, נובעת מאופיו החגיגי של היום בדומה לשלושת הרגלים. בחירת חיות ספציפיות אלו רומזת לאבות האומה ולתכונות עם ישראל, וכן נועדה לשלול אמונות של עבודת כוכבים תוך הפגנה שכל הכוחות בטבע כפופים לה'.