במדבר, פרק כ״ח, פסוק י״ב

מערכת הקרבנות משלבת בין עולם החי לתנובת השדה כדי להקדיש את כלל השפע לה', ולכן מפורטות כאן הכמויות המדויקות של סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן המלוות את הקרבן. המידות של שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לפר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לאיל אינן דין חדש, אלא חזרה על כללים קבועים ומוחלטים שנועדה להמחיש את המדרג הסמלי של הבהמות. ככל שהבהמה מייצגת פועל מרכזי יותר בעשייה האנושית, כך גדלה כמות השפע שיש להקדיש עמה. הציון שהמנחה ניתנת לַפָּר הָאֶחָד או לָאַיִל הָאֶחָד מלמד שהכמות מחושבת לכל בהמה בנפרד, וכן שאם הציבור לא מצא את כל הבהמות הנדרשות, הוא רשאי להקריב גם בהמה אחת בלבד ממה שיש בידו.