מעשים מרושעים ועשיית עוול במשפט הם דבר שנוא ופסול, ולכן עֲשׂוֹת רֶשַׁע הוא תּוֹעֲבַת מְלָכִים. מנהיגים סולדים מן הרשע ודבקים ביושר וברחמים גם מתוך דאגה מעשית לשלטונם, שכן הם מבינים שרק בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא ויזכה לקיום נצחי ויציב. ברובד הפנימי של הנפש, המְלָכִים מסמלים את כוחות השכל שנועדו לשלוט על היצרים החומריים. רדיפה אחר החומר משחיתה את המידות וגורמת לשכל לאבד את שליטתו, ולעומת זאת, התמקדות ברוחניות וביושר מבססת את כסאו של השכל ומבטיחה את קיומו לפני ה'.
משלי, פרק ט״ז, פסוק י״ב
תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.