קיומה ויציבותה של כל מלכות נשענים על דיבורים של אמת ומשפט, ולכן שִׂפְתֵי־צֶדֶק הם בבחינת דרישה בסיסית ורְצוֹן מְלָכִים לשם ניהול תקין של הממלכה. עם זאת, ישנה מדרגה גבוהה יותר של דיבור, שכן בעוד שהצדק מייצג את שורת הדין והחוק, מי שהוא דֹבֵר יְשָׁרִים פועל מתוך טוהר מחשבה, כוונות פנימיות ולפנים משורת הדין. כלפי אדם כזה, שתוכו כברו, המלך חש רגש עמוק יותר והוא יֶאֱהָב אותו. מכיוון שמלך אנושי אינו בוחן כליות ולב ואינו יכול לדעת מי באמת ישר פנימה, ה' הוא שמכוון את המציאות וגורם למלך לאהוב את ישרי הלב, ולפיכך אהבה זו יכולה להתפרש גם ככזו המוענקת לאדם ישירות מאת ה'.
משלי, פרק ט״ז, פסוק י״ג
רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.