גבורתו האמיתית של האדם נמדדת ביכולתו לשלוט בעצמו, ולכן אדם סבלן שהוא אֶרֶךְ אַפַּיִם נעלה מִגִּבּוֹר פיזי. בעוד שהגיבור יוצא לקרב מול אויב חיצוני כשכל איבריו מסייעים לו, האדם המאופק מנהל מאבק תמידי שבו שכלו נאלץ להילחם לבדו בהתנגדות הפנימית של דחפי גופו. שליטה זו מתבטאת לא רק בבלימת הכעס כלפי חוץ, אלא גם באדם שהוא מֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, המצליח להכניע את תאוותיו ואף לעקור ממחשבתו את רגשי הטינה. ניצחון אישי זה גדול יותר מִלֹּכֵד עִיר בעזרת אנשים אחרים, שכן מי שמצליח לכבוש את יצריו שולט למעשה בעולם שלם, ורק הוא ראוי באמת למשול באחרים.
משלי, פרק ט״ז, פסוק ל״ב
ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.