ההחלטה קְֽנֹה־חׇכְמָה היא מַה־טּוֹב, כלומר מעשה טוב מאוד בהפלגה, יותר מהשגת מֵחָרוּץ, שהוא זהב משובח. החכמה נמשלת לזהב משום שהיא ידע אלוהי ונשגב הנשמר באוצרות הנפש, ואילו וּקְנוֹת בִּינָה, שהיא עצם פעולת ההבנה והיכולת להקיש דבר מתוך דבר, היא דבר שנִבְחָר מִכָּסֶף, המשמש כמטבע עובר לסוחר להחלפת רעיונות. קנייני הרוח הם נכסים נצחיים שאינם ניתנים לגזלה והם המהווים תשתית לחיים ראויים ולעבודת ה', בניגוד לעושר החומרי שהוא חולף ועשוי להוביל לאובדן. לכן, הדרך הראויה היא להשתמש בהון הפיזי כדי להשקיע בקניינים אלו, ויש אף המצרים על כך שטבע האדם מעריך את החכמה רק בהשוואה לכסף ולזהב, אף על פי שרק היא מסוגלת להציל את האדם ממוות.
משלי, פרק ט״ז, פסוק ט״ז
קְֽנֹה־חׇכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.