בניגוד לסכנת המוות הנובעת מזעמו של שליט, כאשר אדם זוכה לעמוד בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ המראה לו פנים שוחקות ומאירות, הדבר מעניק לו חַיִּים, ברכה והצלחה. משמעות זו תקפה גם כלפי ה', המלך העליון, שהארת פניו מעניקה לאדם חיים, והוא זה שמכוון באמת את החלטותיהם של מלכי הארץ. אהדתו ונדבת ידו של המלך, וּרְצוֹנוֹ, משולים לענן המביא את המטר המאוחר של סוף עונת הגשמים, הידוע כְּעָב מַלְקּוֹשׁ. כשם שגשם רצוי זה מגיע בהדרגה לאחר המתנה ארוכה ומרווה את הצמחים הכמושים עד לפריחתם הסופית, כך פיוס המלך מביא שפע והקלה עמוקה לאדם שהיה נתון בפחד.
משלי, פרק ט״ז, פסוק ט״ו
בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.