משלי, פרק ט״ז, פסוק כ״ה

ראייתו המוגבלת של האדם גורמת לכך שפעמים רבות יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, כלומר נתיב החיים נראה בעיניו תקין, הגיוני וראוי בטווח המיידי. אשליה זו עלולה להכשיל גם אדם חכם המסתמך על שכלו בלבד, בין אם הוא נכנע לתאוות, נשען על סברות אנושיות במקום על מסורת התורה, או אף טועה לחשוב שעבירה הלכתית היא מצווה. אולם, למרות המראה המבטיח בתחילה, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. אותה בחירה שגויה ראשונית פועלת כאם המולידה ומסתעפת לדרכים רבות ומגוונות של אובדן רוחני ופיזי. החכם האמיתי צופה את העתיד ומתרחק ממלכודות אלו, מתוך הבנה שהדרך לחיי נצח דורשת לעיתים בחירה בנתיב שנראה קשה בתחילתו.