איש בליעל, אדם מופקר שפרק מעליו עול שמים ומוסר, אינו מסתפק ברע המזדמן בדרכו אלא יוזם ומחפש תחבולות כדי להזיק. הוא כורה רעה, כלומר חופר בור ומלכודת לאחרים מתוך מחשבה עמוקה, ויש המסבירים שעשיית הרע היא ממש כסעודה המהווה את מזונו וחיותו. הרוע הבוער בתוכו יוצא אל הפועל גם בדיבורו, ועל שפתיו כאש צרבת, כך שמילותיו חדות, שורפות ומשחיתות את השומעים. מנגד, ניתן להבין אש זו כדיבור צבוע של אהבה מזויפת שנועד להסוות את המלכודת שטמן בסתר, או ככעס לוהט והתנצלות שקרית בהם הוא משתמש כדי לחפות על חוצפתו כאשר הוא נתפס.
משלי, פרק ט״ז, פסוק כ״ז
אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־[שְׂ֝פָת֗וֹ] (שפתיו) כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.