ההתנשאות האנושית מובילה בהכרח למפלה, בין כתוצאה טבעית ובין כעונש מאת ה'. תהליך זה מתרחש בהדרגה: כאשר הגאווה נותרת פנימית ונסתרת במצב של גֹּבַהּ רוּחַ, היא גוררת בעקבותיה כִשָּׁלוֹן, שמשמעותו חולשה ומעידה בלבד. לעומת זאת, כאשר הגאווה הופכת למצב גלוי ומוחלט של גָּאוֹן, שלעיתים מתבטא בשלטון שניתן לאדם רק כדי להעצים את כאב מפלתו, היא מובילה אל שֶׁבֶר שהוא התרסקות הרסנית. בשל סופם הפתאומי של הגאים, עדיף לאדם לחיות בענווה ובפשטות מאשר ליהנות מהצלחה זמנית שסופה חורבן.
משלי, פרק ט״ז, פסוק י״ח
לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.