דברי תורה, חכמה ומוסר הנאמרים בנחת הם אִמְרֵי־נֹעַם המשולים לחלות דבש, או נוטפים מתיקות רוחנית של צוּף־דְּבַשׁ. כשם שלדבש יש מתיקות לחך וגם סגולות רפואיות, כך לדיבור הנעים יש השפעה כפולה על האדם. תחילה הוא מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ, החלק הרוחני שבאדם, בכך שהוא מושך את הלבבות ומדריך אותם לעבודת ה'. מתוך כך השפעתו מתפשטת אל הגוף כולו ומשמשת מַרְפֵּא לָעָצֶם, על ידי שיכוך כעסים ותיקון מידות רעות. כוחו של הדיבור הנעים כה רב, עד שהוא מסוגל לחדור לליבם של חוטאים ולרפא את החולי הרוחני שדבק בהם.
משלי, פרק ט״ז, פסוק כ״ד
צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּ֗פֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.