האדם חופשי לתכנן באיזו דרך ילך, ולכן לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, אך בסופו של דבר וַיהֹוָה יָכִין צַעֲדוֹ, שכן ה' הוא זה שמזמן ומכין את פסיעותיו אל היעד. כאשר האדם מתאמץ ובוחר בדרך ישרה, ה' מסייע לו להוציא את מחשבתו אל הפועל ומעניק לו את האמצעים הנדרשים לכך. לעומת זאת, הרצון האלוהי עליון על התכנון האנושי, וה' עשוי להוביל את האדם לכיוון שונה לחלוטין מזה שהתכוון אליו, או לעכב אותו פיזית כדי למנוע ממנו לממש תוכניות רעות. מורכבות זו מלמדת כי בעוד שהבחירה המוסרית נותרת לחלוטין בידי האדם, ההוצאה לפועל והגורל המעשי נתונים תמיד בידי ה'.
משלי, פרק ט״ז, פסוק ט׳
לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ וַ֝יהֹוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.