קרה לכם פעם שהייתם כל כך עייפים, שאפילו לא היה לכם כוח לאכול את האוכל האהוב עליכם שהונח ממש מולכם? החכם באדם מתאר לנו מצב קצת מצחיק אבל חשוב מאוד על מה שקורה כשהעצלות משתלטת עלינו. תארו לעצמכם אדם כל כך עצלן, שמתחיל פעולה ומושיט את היד שלו אל עבר סיר מלא באוכל. זהו המצב שבו טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, אבל אז פשוט נגמר לו הכוח. מרוב שהוא לא רוצה להתאמץ אפילו קצת, הוא משאיר את היד שלו שם. הוא לא מרים את האוכל חזרה אליו, ולכן גַּם־אֶל־פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה. בסוף, בגלל חוסר רצון לעשות פעולה כל כך קטנה ופשוטה, הוא נשאר רעב לחלוטין.
מעבר למשמעות הרגילה, מסתתר כאן מסר עמוק יותר. בדיוק כמו שהגוף שלנו צריך מזון כדי לחיות, גם הנפש שלנו צריכה את התזונה שלה, שהיא לימוד חכמה וקיום מצוות. אדם שמתעצל לעשות מעשים טובים או ללמוד דברים חדשים, בעצם מרעיב את הנפש שלו. העצלות היא כוח שעלול לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו ליהנות באמת מהחיים, וגם להרחיק אותנו מהקרבה לה'.