משלי, פרק כ״ז, פסוק ב׳

הדרך הראויה לזכות בהערכה היא להניח לאחרים לשבח אותך על מעשיך הטובים, כך שיתקיים בך יְהַלֶּלְךָ זָר השוהה בסביבתך, וְלֹא פִּיךָ שיתפאר בעצמו. התפארות עצמית מעידה לרוב על חוסר מעלות אמיתיות, ולכן על האדם לעשות מעשים ראויים שיתגלו ממילא, מבלי שיתגאה בהם לפני עשייתם או לאחריה. גם כאשר אדם אחר משבח אותך עליך לשתוק, להימנע מלהסכים עמו, ולהיזהר שמא וְאַל שְׂפָתֶיךָ יוסיפו דברי גאווה. שתיקה זו מתוך ענווה והכרה בחסרונותיך הנסתרים היא למעשה ההילול הגדול ביותר של האדם. אם תנהג כך, השמועה על מעשיך תתפשט בהדרגה, עד שאפילו נׇכְרִי המגיע מארץ רחוקה ישמע עליהם ויפרסם את תהילתך.