משלי, פרק ח׳, פסוק י׳

מה הייתם מעדיפים לקבל, ארגז ענק מלא במטבעות נוצצים, או את היכולת להיות האנשים החכמים והטובים ביותר בעולם? החכמה קוראת לנו להעדיף אותה על פני כל עושר. כשהיא אומרת קְחוּ־מוּסָרִי וְאַל־כָּסֶף, הכוונה היא שעדיף לבחור ללמוד התנהגות טובה ומוסר מאשר לאסוף כסף. הסיבה לכך היא שכסף קונה דברים רגילים שבסוף נעלמים, אבל מידות טובות נשארות איתנו לנצח. בהמשך נאמר וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר. המילה חָרוּץ מתארת סוג מיוחד ומשובח מאוד של זהב. אנשים בדרך כלל שומרים זהב במקום בטוח כי הוא יקר, אבל האוצר האמיתי שבאמת כדאי לנו לאסוף ולשמור עמוק בתוך הנפש שלנו הוא הדעת, כלומר ההבנה של דרכי ה'. אם תשימו לב, תראו שקודם מוזכר המוסר ורק אחר כך הדעת. זה לא במקרה. זה מלמד אותנו שקודם כל עלינו להתנהג נכון ולהיות אנשים טובים, ורק אחרי שהתרגלנו למידות טובות, הלב שלנו הופך לכלי שמוכן באמת להתמלא בחכמה.