כשאתם עומדים על החוף ורואים את הגלים הענקיים מתקרבים, האם שאלתם את עצמכם פעם מי עוצר את הים הגדול מלהציף את כל הערים והרחובות שלנו? התורה, שהיא החכמה של ה', מספרת לנו שהיא הייתה שותפה פעילה ממש בזמן בריאת העולם. באופן טבעי, המים היו אמורים לכסות את כל העולם, אבל ה' יצר גבול ברור לים כדי שתהיה לנו יבשה שנוכל לחיות עליה. זה מה שנקרא בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ, ה' קבע חוק וגבול למים. הוא הציב את החול כגבול שאותו אסור להם לעבור. לכן נאמר וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו, המים לא עוברים את "הפה" של הים, כלומר את שפת הים, והם תמיד מקשיבים לציווי של ה'.
אבל ה' לא רק עצר את המים, הוא גם דאג לעצב את האדמה. במילים בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ הכוונה היא שה' חקק וחצב את פני האדמה. במקום שהעולם יהיה עגול וחלק לגמרי, ה' יצר בו בליטות, הרים ושקעים. כל התכנון המדויק הזה, מהגבלת הים ועד עיצוב ההרים, נעשה בעזרת החכמה העליונה כדי שהעולם שלנו יהיה מקום נפלא ונוח ליישוב, לנו ולכל בעלי החיים והצמחים.