שורש הרוע אינו נובע בהכרח מרצון להרע, אלא מתפיסה שלפיה אין דין ואין דיין בעולם. מתוך פליאה על עזות המצח עולה השאלה עַל מֶה, כלומר מדוע, נִאֵץ רָשָׁע והתחצף כלפי אֱלֹהִים. התשובה לכך היא שהחוטא אָמַר בְּלִבּוֹ שה' אינו משגיח על בני האדם, ולכן הוא לֹא תִדְרֹשׁ ויחקור את מעשיו הרעים, במיוחד את פגיעתו בעני ובחלש. תחושת ההפקרות היא שמובילה אותו לחטוא ללא חשש מעונש. ואולם, בניגוד למחשבת הרשע, ה' רואה את כל המעשים והכוונות ועתיד למצות את הדין כדי לבער את הרע.
תהלים, פרק י׳, פסוק י״ג
עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִדְרֹֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.