הרָשָׁע משבח והִלֵּל את עצמו על כך שהצליח להשיג את כל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ בכוחו בלבד וללא כל מפריע. יוהרה זו באה לידי ביטוי גם אצל הבֹצֵעַ, שהוא גזלן וחמסן, אשר רותם את השפה הדתית כדי להצדיק את פשעיו. בין אם הוא מתפאר בדרך החמס מתוך מחשבה שה' לא יושיע את קורבנותיו, ובין אם הוא מברך בצביעות על מזון גזול, מעשהו אינו ברכה אלא ביזיון שבו הוא נִאֵץ את ה'. יתרה מכך, גם כל אדם מהחברה אשר בֵּרֵךְ ומשבח את הגזלן על הצלחתו, נחשב שותף לאותו חילול השם.
תהלים, פרק י׳, פסוק ג׳
כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ ׀ יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.