תהלים, פרק ק״ב, פסוק כ״א

תארו לעצמכם מצב שבו מישהו נמצא בצרה כל כך גדולה, שהוא מרגיש ממש כמו אדם שכלוא בתוך חדר סגור ואינו יכול לצאת. מתוך הקושי הזה, הוא משמיע אֶנְקַת כאב, שזו בעצם צעקה חזקה של אנחה מתוך הלב. הפירוש מסביר שהמילה אָסִיר לא מדברת כאן רק על אדם אחד שיושב בכלא, אלא מסמלת את כל עם ישראל כשהוא נמצא בגלות וסובל מקשיים. לפעמים הצרות כל כך כבדות, עד שהאנשים מרגישים כמו בְּנֵי תְמוּתָה, כלומר אנשים שחולים מאוד או נמצאים בסכנה גדולה מרוב מצוקה. אבל ה׳ שומע את הזעקה שלהם ממקום מושבו בשמיים, ממש כפי ששמע את קולו של עם ישראל כשהיו בשעבוד במצרים. כשה׳ שומע את התפילה, הוא מתערב ומגיע לְפַתֵּחַ אותם. המשמעות של הפעולה הזו היא להתיר את הקשרים, לשחרר אותם מהכבלים ולהוציא אותם מתוך הצרה אל החופש.