האם קרה לכם פעם שהייתם מודאגים או עצובים כל כך, עד שממש הרגשתם את זה בגוף שלכם, כאילו אין לכם כוח לכלום? לפעמים כאב בלב משפיע עלינו גם מבחוץ. כאן מתואר אדם שסובל מצער עמוק ומדאגה גדולה. כשהוא אומר מִקּוֹל, הוא לא מתכוון רק לצליל רגיל של בכי, אלא לעוצמה החזקה של האנחות והצעקות שלו. מרוב עצב, הגוף שלו נחלש ורזה מאוד, עד שנדמה שהעצמות שלו בולטות ונצמדות ממש לעור. כשהוא משתמש במילה לִבְשָׂרִי, הכוונה היא לעור החיצוני של הגוף, כי אצל בני אדם העור מחובר וצמוד היטב לבשר שתחתיו. זהו תיאור שנועד להסביר עד כמה הדאגה והבכי יכולים להתיש אותנו ולגרום לנו להרגיש חלשים.
תהלים, פרק ק״ב, פסוק ו׳
מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.