הפסוק מסביר את הסיבה לכך שאומות העולם ייראו מפני ה' (כפי שמתואר בפסוק הקודם). המילה כִּי משמשת כאן במשמעות של "כאשר" [ביאור שטיינזלץ], או כמתן טעם וסיבה ליראה זו [רד"ק, אבן עזרא].
הפרשנים מסכימים כי הפועל בָנָה, אף שהוא כתוב בלשון עבר, מכוון לעתיד: כאשר ה' יבנה את ציון מחדש [ביאור שטיינזלץ]. מתוך כך, כאשר הגויים יראו שה' הקים את העיר ויתגלה בה, הדבר יעורר בהם יראה גדולה [מצודת דוד, רד"ק].
משמעות הביטוי נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ מצביעה על מעבר ממצב של הסתרה לגילוי. השכינה מעולם לא עזבה את הכותל המערבי, אלא שהייתה נסתרת בזמן החורבן מכיוון שמצב זה לא הלם את כבוד ה'. עם בניין ציון מחדש, ה' חוזר ומתגלה לעין כול במלוא תפארתו וכבודו [אלשיך].