גאולת ישראל ובניין ציון אינם אירועים מקומיים בלבד, אלא נושאים השפעה אוניברסלית עמוקה המשנה את תפיסת האלוהות בעולם כולו. כאשר ה' יושיע את עמו ויבנה מחדש את מקום מקדשו, יתמלאו אומות העולם ומנהיגיהם פחד ויראה מפניו [רש"י, מאירי].
מהלך זה מהווה תיקון היסטורי. חורבן המקדש גרם לחילול שם ה' בגויים, שהסיקו בטעות כי כוחו נחלש כביכול כיוון שראה זרים מחריבים את היכלו ושתק. בניין המקדש מחדש נועד להשיב את המורא הזה, להוכיח כי תוחלתם של ישראל לא נכזבה, ולגלות את כבוד ה' השוכן בציון לעיני כל [אלשיך, רד"ק, מאירי].
מבחינה לשונית, הפועל וְיִירְאוּ (יפחדו [ביאור שטיינזלץ]) נמשך ופועל על שני חלקי הפסוק, כך שגם הגויים וגם המלכים ייראו את שם כבודו של ה' [אבן עזרא, מצודת דוד].
לצד זאת, ישנה הבחנה עמוקה בין אופן היראה של העמים השונים, המקבילה לשני המושגים בפסוק: שֵׁם ה' ו-כְּבוֹדֶךָ. ה"שם" מבטא פרסום ושמועה המגיעים מרחוק, בעוד ה"כבוד" מבטא התגלות ישירה ונוכחת. המוני העם הפשוטים, הגּוֹיִם, שלא יזכו לראות את כבוד ה' באופן ישיר, ייראו מפני שֵׁם ה' בעקבות השמועות על האותות והמופתים שייעשו בבניין ציון. לעומתם, מַלְכֵי הָאָרֶץ, שהם משכילים יותר ובעלי הבחנה בענייני הדר ומלכות, יזכו לראות ולהבין את כְּבוֹדֶךָ – כבוד ה' הגדול שיתגלה באופן ממשי לאחר הבניין [מלבי"ם].