תהלים, פרק ק״ב, פסוק י״ח

Psalms 102:18Sefaria

פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃

קרה לכם פעם שהרגשתם ממש לבד, כאילו אף אחד בעולם לא מקשיב למה שאתם מבקשים? לפעמים, כשעם ישראל היה רחוק מהארץ שלו, הוא הרגיש בדיוק ככה, עצוב ובודד.


כדי לתאר את ההרגשה הזו, מופיעה כאן מילה מיוחדת שקוראת לאדם שמתפלל הָעַרְעָר. מה זה בעצם? זהו צמח מדברי שגדל לגמרי לבד במקום יבש. הוא מצליח לשרוד גם בלי מים ואין לו פירות. ממש כמו הצמח הבודד הזה, כך גם אדם אחד, או אפילו עם שלם, יכולים להרגיש בודדים.


אבל כאן מגיעה הבטחה מרגשת מאוד. ה' מקשיב לתפילה של אותו אדם בודד, וגם לתפילות של כולם ביחד. גם כשהתפילות נראות אבודות ונדמה שאף אחד לא שומע, ה' אוסף כל אחת ואחת מהן ושומר אותן לדור העתיד, לזמן שבו הוא יבנה מחדש את ירושלים.


ההבטחה מסתיימת במילים וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם. כלומר, ה' לעולם לא לועג למי שמתחנן אליו ולא דוחה אותו. הוא מתייחס בכבוד לכל מילה שיוצאת מהלב. הבנייה של ירושלים והגאולה יקרו דווקא בזכות אותן תפילות פשוטות שנאמרו מתוך הקושי והבדידות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ז
פסוק י״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.