קרה לכם פעם משהו כל כך משמח ומרגש, שרציתם לכתוב אותו כדי שלעולם לא תשכחו אותו? ככה בדיוק מרגישים כשמבקשים לכתוב ולתעד את הנס הגדול של ההצלה והגאולה של עם ישראל. המילה זֹאת מתכוונת לסיפור הישועה הזה. הבקשה היא לכתוב את הסיפור כדי שגם הילדים והנכדים, הדורות הבאים שלא ראו את הנס בעצמם, ידעו מה קרה וימשיכו להודות לה'.
אבל מי יגיד תודה? כאן מופיעות המילים וְעַם נִבְרָא. הכוונה היא לאנשים שיחיו בעתיד ויקראו את הסיפור, או לעם ישראל עצמו שניצל מהצרה. המעבר מהקושי והאפלה אל השמחה והחופש הוא כל כך חזק, עד שהאנשים מרגישים כאילו הם ממש נבראו מחדש. כשהם יזכרו בנס הגדול, הם יהללו וישבחו את ה' מכל הלב.