תהלים, פרק ק״ב, פסוק כ״ד

Psalms 102:24Sefaria

עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ (כחו) [כֹּחִ֗י] קִצַּ֥ר יָמָֽי׃

תארו לעצמכם שאתם צועדים במסע ארוך ומתיש, ואתם פשוט לא יודעים מתי תגיעו סוף סוף הביתה וכל הכוח שלכם כבר נגמר. כך בדיוק הרגישו בני ישראל כשהיו בגלות בבל. הם נדדו ממקום למקום, והאויבים שפגשו בדרך הציקו להם והקשו עליהם בכוונה. המילה עִנָּה משמעותה לגרום סבל וקושי. הנדודים הבלתי פוסקים פשוט שאבו מהם את כל הכוח הפיזי.


המסע היה כל כך קשה, עד שהם דאגו שהסבל הזה יפגע בבריאות שלהם ויקצר את החיים שלהם. הפחד הכי גדול של האנשים הטובים האלו לא היה רק הקושי עצמו, אלא החשש שהם לא יצליחו להחזיק מעמד עד הרגע השמח שבו ה' יביא את הגאולה. הם כל כך חלמו לחזור לירושלים ולראות את בית המקדש השלישי נבנה, אבל בגלל שהדרך הייתה כל כך מתישה, הם דאגו שמא הכוח שלהם ייגמר רגע לפני שזה יקרה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ג
פסוק כ״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.