יצא לכם פעם להרגיש ממש לבד, כאילו אתם רחוקים מכולם ואף אחד לא נמצא שם כדי לעזור? התחושה הקשה הזו של בדידות וניתוק היא בדיוק מה שמרגיש אדם שנמצא רחוק מהבית ומהקהילה שלו, בגלות. המילה שָׁקַדְתִּי מתארת מצב שבו האדם שוהה במקום אחד, לבדו, ופשוט אינו זז ממנו.
מתוך העצב הזה, הוא מתאר את עצמו במילים וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר. תדמיינו ציפור קטנה שנותקה מהמשפחה שלה. ציפור כזו מפסיקה לצייץ ונשארת בשתיקה, וכך גם האדם נותר המום ושותק לנוכח הזמן הרב שעובר. המילה בּוֹדֵד באה להדגיש שהוא יחידי ונטוש לחלוטין. ולמה הוא מרגיש שהוא נמצא עַל־גָּג? כי אדם שנמצא בגלות ומוקף באנשים זרים, גם אם הוא יושב בתוך בית מוגן, מרגיש בפנים כאילו הוא חשוף, מופקר ויושב לבדו על קצה הגג, ללא כל הגנה או עזרה.