תחושת ניכור ופגיעות בגלות גורמת לאדם לחוש כי שָׁקַדְתִּי, בין אם מתוך בריחה ממהרת מאנשים, קיבעון במקום אחד, או שקיעה בהתבוננות פנימית והמתנה ממושכת. מתוך הניתוק ממשפחתו הוא מעיד וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד, עוף יחידי ונטוש לחלוטין. כשם שציפור שאיבדה את בן זוגה מפסיקה לצייץ, כך הוא נותר המום ושותק לנוכח אורך הגלות. חוויית הזרות מומחשת בישיבה עַל־גָּג, שכן גם בתוך בית מוגן האדם מרגיש חשוף וחסר עזרה בין נוכרים, ולעתים אף נדחק בפועל למצוא מחסה בשולי הגגות.
תהלים, פרק ק״ב, פסוק ח׳
שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.