תהלים, פרק ק״ו, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לגלות שמישהו התאמץ ועשה מעשה גדול אך ורק למענכם? אחרי הנס העצום של קריעת ים סוף, עם ישראל הבין משהו מרגש מאוד. עד לאותו רגע, בני ישראל חשבו שאולי מכות מצרים קרו רק מפני שה' כעס על פרעה שהתנהג בחוצפה. אבל כשהם עמדו על שפת הים וראו שצבא מצרים טבע בזמן שפרעה עצמו נשאר בחיים, הם הבינו משהו חשוב: הרי אם ה' רק רצה להעניש את פרעה, הוא היה פוגע בו ראשון. מכאן הם הבינו שהמטרה האמיתית של ה' לא הייתה רק להעניש, אלא קודם כל להציל אותם. ההבנה הזו גרמה להם להאמין בלב שלם בה' ובהבטחות שלו, וזה מה שמסבירות המילים וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו. בזכות האמונה החזקה הזו, הם קיבלו מה' מתנה נפלאה. פתאום שרתה עליהם רוח מיוחדת, וכל העם התחיל לשיר יחד את שירת הים. זה היה פלא של ממש, מיליוני אנשים פתחו את פיהם ושרו באותו רגע בדיוק את אותן המילים, בהתאמה מושלמת. על השירה המופלאה הזו נאמר יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.