קרה לכם פעם שניסיתם לעזור למישהו, אבל הוא כל הזמן התלונן, בא בטענות והאשים אתכם, עד שאיבדתם את הסבלנות לגמרי ואמרתם משהו שהצטערתם עליו? זה בדיוק מה שקרה למשה רבנו במדבר. בני ישראל היו צמאים, אבל במקום לבקש מים בנחת, הם כעסו על משה ואפילו זלזלו בו וטענו שהוא לא באמת פועל בשליחות של ה׳.
ההתנהגות הקשה הזו מתוארת במילים הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ. המילה הִמְרוּ פירושה שהם מרדו, סירבו והכעיסו, והמילה רוּחוֹ מתארת את הסבלנות של משה. העם פשוט שבר את הסבלנות של המנהיג המסור שלו.
מתוך הלחץ והכעס הגדול, משה עשה טעות. במקום להקשיב להוראה המקורית של ה׳ ולדבר אל הסלע כדי שיוציא מים, הוא הכה את הסלע והטיח בעם מילים קשות כשאמר להם "שמעו נא המורים". על כך נאמר וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו. המילה וַיְבַטֵּא משמעותה שהוא מיהר להוציא מילים מהשפתיים שלו ללא מחשבה, בחוסר זהירות ומתוך כעס. בגלל המילים הפזיזות הללו, שנבעו מהכעס שהעם גרם לו, משה נענש בכך שלא יוכל להכניס את בני ישראל לארץ ישראל.