תארו לעצמכם שאתם עומדים מול ים עצום וסוער, ופתאום, ברגע אחד, המים זזים הצידה ופותחים לכם שביל בטוח להליכה. כדי לעשות את הנס המדהים הזה, ה' שלח רוח חזקה מאוד שהדפה את המים. הפעולה הזו נקראת וַיִּגְעַר, כאילו ה' נזף בים כדי שיפנה את הדרך. בעקבות הרוח הזו הים וַיֶּחֱרָב, כלומר האדמה התייבשה לגמרי בדיוק באותו אזור שבו בני ישראל היו צריכים לעבור. בדרך כלל, קרקעית הים היא מקום נמוך שקשה ללכת בו, אבל כשהם הלכו בַּתְּהֹמוֹת, במקומות העמוקים של הים, קרה נס נוסף: הקרקע התרוממה והפכה לדרך ישרה ונוחה להליכה. האדמה שעליה הם צעדו הייתה יבשה כַּמִּדְבָּר. ה' דאג לייבש אותה לחלוטין כדי שלא יישאר אפילו מעט בוץ שיפריע להם או יגרום להם לחשוש. ההשוואה למדבר גם מלמדת אותנו שכשם שה' דאג לכל הצרכים של בני ישראל כשהם חיו במדבר, כך הוא שמר עליהם ודאג שלא יחסר להם דבר אפילו כשהם צעדו בתוך מצולות הים.
תהלים, פרק ק״ו, פסוק ט׳
וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב וַיּוֹלִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמ֗וֹת כַּמִּדְבָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.