קרה לכם פעם שהיה לכם חבר ממש קרוב, אבל אז הוא התנהג בצורה שפגעה באמון שלכם וקלקלה את הקשר המיוחד ביניכם? משהו דומה קרה בין ה׳ לעם ישראל. לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה, כמו למשל בימי השופטים, בני ישראל חזרו שוב ושוב על אותן טעויות. במקום לשמור אמונים לה׳ וללכת בדרך הישר, הם פנו לעבוד פסלים ואלילים. ההתנהגות הזו שברה את הקשר שלהם עם ה׳ והביאה לתוצאות קשות. בגלל המעשים האלה נאמר וַיִּחַר אַף, כלומר ה׳ כעס על העם והביא עליהם עונש. בנוסף, נאמר שהוא וַיְתָעֵב אותם. המילה הזו באה מהמילה תועבה, והיא מסבירה שה׳ מאס במעשים הרעים שלהם ונאלץ להתרחק מהם. החלק העצוב ביותר בסיפור מסתתר במילה נַחֲלָתוֹ. נחלה היא משהו אהוב, יקר וקדוש. עם ישראל הוא הנחלה האהובה והמיוחדת של ה׳, אבל בגלל שהם בחרו בדרך רעה, קשר האהבה החזק הזה נשבר והתהפך, וה׳ התרחק מהנחלה היקרה שלו.
תהלים, פרק ק״ו, פסוק מ׳
וַיִּחַר־אַ֣ף יְהֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.