ניגוד מוחלט קיים בין גדלותו של ה' לבין אפסותם של אלילי העמים, שאינם יכולים להושיע את עובדיהם ביום צרה. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם הוא כינוי גנאי המלמד כי האלילים אינם מביאים תועלת, אלא רק גורמים לעצבון ולכאב לב לאלו הקוראים אליהם ואינם נענים. אלילים אלו חסרי כל ממשות וחיים, שכן הם מורכבים ממתכת דוממת של כֶּסֶף וְזָהָב, וזהו הדבר היחיד בעל ערך בהם, בניגוד לאדם שבו הרוח חשובה מן החומר הפיזי. העובדה שהם רק מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם מעצימה את פחיתותם, שהרי האדם שיצר את הפסל נכבד וחשוב יותר מן היצירה הדוממת שלו.
תהלים, פרק קל״ה, פסוק ט״ו
עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.