תהלים, פרק ל״א, פסוק י״ב

Psalms 31:12Sefaria

מִכׇּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י ׀ מְאֹד֮ וּפַ֢חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃

קרה לכם פעם שהרגשתם שכולם פתאום מתרחקים מכם? המשורר נמצא במצב קשה מאוד שבו הוא מרגיש בודד לגמרי. בגלל המעשים של האויבים שלו, מִכׇּל־צֹרְרַי, הוא הפך לאדם שצוחקים עליו ומעליבים אותו. הפגיעה כואבת אפילו יותר כשמדובר באנשים שקרובים אליו, וְלִשְׁכֵנַי מְאֹד. השכנים שלו, בני העם שלו שרואים מקרוב את הנפילה שלו, לועגים לו במיוחד. במעגל הקרוב ביותר נמצאים החברים והמשפחה שלו, שנקראים לִמְיֻדָּעָי. בניגוד לשכנים, הם לא צוחקים עליו אלא מרגישים וּפַחַד. הם פשוט דואגים לו מאוד וחרדים לשלומו, כי הוא חלש כל כך והם חוששים שהוא לא יחזיק מעמד. הבדידות הזו מגיעה לשיא כשהוא יוצא לרחוב, ומרגיש שרֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי. אנשים שרואים אותו בחוץ פשוט נרתעים ומתרחקים ממנו, כי קשה להם לראות אדם שנראה כל כך חולה ומסכן.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.