דוד המלך, הניצב מול קשר של מורדים מבית, מבקש מה' לסכל את מזימת אויביו דרך קריסה פנימית של עצתם ולא באמצעות כוח צבאי. הוא מתפלל אל אֲדֹנָי בבקשה בַּלַּע, כלומר השחת ובלבל את הקושרים או אפילו בלע אותם באדמה, וכן פַּלַּג לְשׁוֹנָם, כדי שיחולקו ויופרדו לכתות שונות בדומה לבלבול השפות של דור הפלגה. ההצדקה לתפילה קשה זו היא כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר, שכן המורדים הגיעו לירושלים והפיצו בה מעשי גזל, אלימות ומחלוקות. מציאות זו מהווה סכנת חיים ממשית עבור דוד, ולכן הוא זקוק לביטול מזימתם בטרם יצליחו.
תהלים, פרק נ״ה, פסוק י׳
בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.