בגידה של חבר קרוב ואיש סוד היא מן הכאבים העמוקים ביותר, במיוחד כאשר היא מלווה בהפרה בוטה של ברית נאמנות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים הללו מתארות את בגידתו של אחיתופל בדוד המלך.
האויב שָׁלַח יָדָיו וביקש לפגוע, ואף לרדוף ולהרוג במו ידיו [מלבי"ם], את מי שהיה בִּשְׁלֹמָיו. מילה זו ממחישה את עוצמת הבגידה, שכן הפגיעה כוונה דווקא כלפי מי שהיה שקט וביחסי שלום עמו [רש"י]. מבחינה לשונית, הכוונה היא "באנשי שלומו" או "באיש שלומו" [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מציינים כי זהו סגנון מקראי שבו תכונה מתארת אדם, בדומה לביטוי "ואני תפלה" שמשמעותו "אני איש תפלה" [אבן עזרא, מאירי]. פירוש נוסף מציע כי המילה נגזרת מהמושג שלמות, ומתארת את דוד ואנשיו שהיו שלמים ונאמנים לחלוטין כלפיו [רד"ק, מאירי].
במעשיו אלו הבוגד חִלֵּל בְּרִיתוֹ, כלומר הפר וביטל לחלוטין את ברית הידידות והשותפות שהייתה כרותה ביניהם [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם, אלשיך].