פחד עמוק ופתאומי תוקף את דוד המלך לנוכח איומי אויביו, ומתבטא בתחושת לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי, שהיא חרדה פנימית אינסטינקטיבית המתעוררת למשמע קול האויב, בדומה לאימה מפני שאגת אריה. המילה יָחִיל מתארת רעד וכאב עז, בדומה לצירי הלידה של אישה. הלם ראשוני זה מתגבש לשלב שני של פחד ממשי מפני הריגה, ועל כן וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי, שכן קיימת סכנה מוחשית לחייו בעקבות מרד אבשלום ועצת אחיתופל. לצד האיום הפיזי מתווסף גם פחד מוסרי בשל חטאים קודמים, המבטא חשש כפול שמא ייהרג כעונש על מעשיו או שמא ייאלץ להרוג אחרים.
תהלים, פרק נ״ה, פסוק ה׳
לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶת נָפְל֥וּ עָלָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.