כאשר אדם מהרהר במחשבה מרושעת של אָוֶן, אך הדבר נותר רק בגדר אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי ללא ביצוע מעשי, חסדו של ה' הוא שלֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי. ה' מתעלם ממחשבות רעות ואינו דוחה בגללן את תפילת האדם, למעט במקרים של כפירה ועבודה זרה. לחלופין, מילים אלו יכולות להתפרש כהצהרת חפות של המתפלל, המעיד שאילו היה טמון חטא בליבו ה' לא היה מקשיב לתפילתו. משמעות נוספת היא שהחטא שבלב היה עצם הספק שמא ה' אינו שומע תפילות, אך המתפלל מודה שלמרות החשש הזה, ה' בכל זאת האזין לו.
תהלים, פרק ס״ו, פסוק י״ח
אָ֭וֶן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י לֹ֖א יִשְׁמַ֣ע ׀ אֲדֹנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.