תקיעת השופר במועד היא גזירת ה' שנועדה לעורר את העם לתשובה לקראת יום הדין. אף שניתן לראות במילים חֹק ומִשְׁפָּט מונחים נרדפים לתיאור הציווי, ההבחנה ביניהם מלמדת כי המצווה היא חֹק לְיִשְׂרָאֵל מאחר שטעמה נסתר מבני האדם, אך היא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב משום שכלפי שמיים היא מבוססת על היגיון ויושר מוחלטים. הבדל זה משקף גם את המצב הרוחני של העם: כאשר הם צדיקים השופר משמש עבורם כחֹק המעורר להכנעה, וכאשר הם חוטאים הוא מהווה מִשְׁפָּט ואזהרה. מעבר למשמעות הרוחנית, ההשוואה למִשְׁפָּט מלמדת הלכות מעשיות, ולפיהן קיום מצוות היום וקידושו דורשים עדות תקינה וצריכים להיעשות ביום בלבד, בדומה להליך משפטי.
תהלים, פרק פ״א, פסוק ה׳
כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.