קרה לכם פעם שביקשו מכם לקיים כלל מסוים, ולא ממש הבנתם למה הוא קיים? לפעמים אנחנו פשוט עושים מה שאומרים לנו, כי אנחנו סומכים על מי שקבע את הכלל.
ככה זה גם עם תקיעת השופר בראש השנה. המצווה הזו נקראת חֹק לְיִשְׂרָאֵל. המילה חֹק מתארת מצווה שאנחנו לא תמיד מבינים עד הסוף את הסיבה שלה. אנחנו מקיימים אותה פשוט כי ה׳ ציווה עלינו לעשות זאת, כמו שמקיימים פקודה של מלך. אבל מצד שני, המצווה נקראת גם מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. המילה מִשְׁפָּט מתארת כלל ברור והגיוני. כלומר, בשביל ה׳ המצווה הזו היא מאוד מובנת ומבוססת על חוכמה, גם אם אנחנו לא תמיד רואים את זה.
בנוסף, המילה מִשְׁפָּט מזכירה לנו שראש השנה הוא יום שבו ה׳ בודק את המעשים של כולם. תקיעת השופר נועדה לעורר אותנו, ממש כמו שעון מעורר חזק, כדי שנחשוב על ההתנהגות שלנו ונתקן את מה שצריך לקראת השנה החדשה.